חברות וחברים יקרים,
שוב אנו מוצאים את עצמנו בתוך מציאות של חוסר וודאות. ימי מלחמה שבהם הערפל מכסה לעיתים קרובות את האופק ומקשה על הראייה קדימה. אך דווקא ברגעים אלו, אנו נאחזים בתקווה ובידיעה שגם אחרי יום מעונן במיוחד – השמיים סופם להתבהר. כפי שנכתב בספר הילדים "מחשבות הן כמו עננים בשמיים": המחשבות והרגשות חולפים ומשתנים, אך השמיים עצמם נותרים רחבים, יציבים ומחכים להתבהר.

תפקידנו כיום, אולי יותר מתמיד, הוא להוות עבור מטופלינו מיכל וסביבה מחזיקה – מרחב בטוח שבו ניתן לעבד את הטלטלה והטראומה, ולמצוא את הכוח לצמוח מתוכן. אך כדי להחזיק אחרים, אנו זוכרות שכל מטפל ומטפלת זקוקים להחזקה ולמקום עבור עצמם. הכנס השנה הוא ההזדמנות שלנו לעצור, להתכנס יחד, לחזק את הקשרים בינינו ולשהות באותה סביבה מחזיקה שתאפשר לנו להמשיך בעבודתנו החשובה והנדרשת.

השנה בחרנו להתמקד בנושא: "לגדול עם המטופל" – ואנו נבקש להעמיק בו לאורך, לרוחב ולעומק. השקענו רבות בבניית תוכנית מקצועית עשירה המביאה לידי ביטוי את הרב-ממדיות של עבודתנו:
* צמיחה לאורך: הרחבת טווח הגילאים והראייה ההתפתחותית לכל אורך שלבי התפתחות הילד והמשפחה.
* צמיחה לרוחב: המעבר מהקליניקה של היחיד אל המרחב הקבוצתי והמערכתי.
* צמיחה לעומק: הגדילה ההתפתחותית שלנו כמטפלים והתפתחותנו כחטיבה מקצועית אחת.

מרגש להיזכר שבכנס הקודם קיווינו והתפללנו יחד לשובם של כל החטופים, והנה שנה אחרי – הם בבית. עם זאת, ליבנו שוב כבד מול מלחמה שטרם הסתיימה. הפעם אנו נושאות תפילה שבשנה הבאה ניפגש בימים של שלום וביטחון, מתוך אחדות פנימית וחיצונית. מייחלות שחיילינו ישובו לשלום, שמשפחותינו יהיו מאוחדות בחגים, ולא נדע עוד פרידות ארוכות וכואבות. אנו מבקשות להביע השתתפות עמוקה בצערן של כל המשפחות שאיבדו את יקיריהן במלחמה הקשה הזו.

אנו מזמינות אתכם להירשם ולהצטרף למפגש המקצועי, האנושי והחווייתי (!!) שלנו. בואו נלמד, נשהה ונגדל ביחד – זה לצד זו, ועבור המטופלים שלנו.
מחכות לראותכם,
חברות ועדת הכנס